מיצובישי אטראז' ממשיכה לבעוט עם רבע מיליון קילומטר

עכשיו בואו, המכונית הזו לא יפה, לא סקסית ועושה את התפקיד שלה בצורה מרשימה ואמינה, במיוחד ביחס לוותק שלה. מה שכן מיוחד באטראז' המתוקה הזו (כן אפשר להתאהב גם במכוניות בסיסיות וקצת עייפות) הן צמד מדבקות האסטרונאוט שהיא מצוידת בהם. בתכלס, בימים כאלה שבו עד עכשיו כמעט שנה אף אחד לא ראה מבפנים גלריה או מוזיאון, עולה בנו חיוך בכל פעם שאנו רואים מישהו או מישהי מדברים, מצביעים, מתעניינים, מחייכים או צוחקים על האסטרונאוט הפסיכדלי שלנו. יצירה של המאיירת המוכשרת סביון נדב.

בסביבה האורבנית שלנו אין מספיק אומנות, יצירתיות, צבע ויציאה משבלונות. אולי מישהו רואה פה ושם תמונה מדליקה עם פילטר באינסטה, אבל הגישה של כולנו כאן בישראל לאומנות היא מוגבלת, בעיקר בעת הזו של הקורונה ואם יש משהו נהדר שהייתי רוצה שאנשים אחרים יבחרו לאמץ, זה הדבקת יצירות אומנות, או ציור על מכוניות או הצגה של רעיונות כאלה או אחרים על הרכב שלהם. פעם חשבתי אחרת, פעם חשבתי שהפח של הרכב הוא איזשהו אזור שכאילו נולד להיות חלק ולשדר לנו רק את העיצוב של המכונית. הזמנים משתנים וניתן להבין בשקט שמכוניות סופן בסופו של דבר לגמור במגרשי גריטה, עדיף שלפני שיקבלו רשמית את תו התקן "גרוטאה"  יהיו סוג של קנבס לרעיון אומנותי כזה או אחר שמוציא מהקופסא נהגים אחרים שאולי יחשבו, יחייכו או ישתנה להם קצת היום בזכות ציור יפה ולא שגרתי על פח של רכב.