למה לפצות עצמאים אם אפשר להציג אותם כמיליונרים בכיינים ועבריינים?
כשמגדירים עצמאים כעבריינים, לא באמת מגיע להם שוויון מול ביטוח לאומי
קראתי השבוע את טור הדעה "הנתונים האמיתיים מאחורי זעקת העצמאים – לא מה שחשבתם" שפורסם ב-MAKO ולא ידעתי למה להתייחס קודם. המאמר היה רצוף "עובדות" כמו זה שאני כעצמאי מרוויח הרבה יותר משכיר, שאני בתור עצמאי ככל הנראה עבריין ומעלים מס (והרבה) או לטענה הכללית שעולה מהטור שרואה צורך להתעלם מדרישה לגיטימית לשוויון זכויות עבור כל אלה שמשלמים ביטוח לאומי, כולל עצמאים. למה באמת, אם אפשר במחי יד להגדיר אותם כמיליונרים בכיינים ועבריינים?
הנה זה קורה, אנחנו רואים מוכר פלאפל שבוכה על בעיות תזרים שיצר משבר הקורונה, ומיד יש את הנשמות הטובות שמעלות את הצילום שלו עושה שופינג בלונדון לפני שנתיים. כאילו יש אנשים שאין להם את הזכות לנופש באירופה, וברגע שהיו בנופש כזה, כמובן שאין להם את הזכות לההתלונן.
ד"ר שניר לא נפגע כשכיר, אני מניח ולא קובע שהוא מקיים את אותן הרצאות שהוא מנהל במכללה בה הוא מלמד באמצעות למידה מרחוק ונשאר לו במקביל זמן חופשי לספר לנו עד כמה מגזר העצמאים – המגזר שמניע את המשק הוא למעשה מגזר עם דרישות לא לגיטימיות. ד"ר שניר מתאר גם שיחה עם רו"ח שהוכיח לו שבאמצעות תכנון מס, הנטו של הרו"ח הפעלתן היה גבוה יותר מהנטו של הד"ר השכיר.
בואו נעשה סדר, ד"ר שניר מאשים במקביל את העצמאים ברצון חופשי להצליח בחיים ובמקביל, או שאנחנו מרוויחים יותר, או שאנחנו מעלימים מס או שאנחנו מבצעים תכנון מס שגורם לנו להרוויח יותר.
ד"ר שניר מזועזע גם מהעובדה ש-70% מהעצמאים הם חסרי השכלה אקדמית ובאותה נשימה הוא מודה כי העצמאים עובדים קשה יותר אך מקבלים שכר גבוה יותר. לאחר הצגת ה"עובדות" הד"ר הנכבד ממליץ לעצמאים שקשה להם לפשוט רגל ולהתנהל ככל מובטל – המלצה מנותקת לחלוטין ממציאות של ערבות אישית לחובות, היעדר דמי אבטלה לעצמאים ועוד.
גם אם ביטוח לאומי מדווח על שכר ממוצע של 15% יותר לעצמאים לעומת שכירים, הרי שאין כאן באמת הסבר לעיוות הזה של חוסר פיצוי בימי מחלה או אבטלה לעצמאים שמשלמים לביטוח לאומי שלא מהווה עבורם ביטוח ובסעיף של לאומי, דואג להפלות אותם לרעה כאנשים נטולי זכויות.
בסוף יש לנו חזרה לטיעון המעגלי הנדוש – רק עצמאים מיליונרים ייהנו מהטבות מהמדינה, הד"ר קורא לעצמאים להתעשת ולא "לספר סיפורים" על הקשיים של העצמאים כי לשכירים "לא פחות קשה משום שהם מקבלים שכר חלקי" – במקרה הזה חייבים לספר לד"ר הנכבד על מגזר העצמאים שיישלח עכשיו לקושש פרוטות מרשות המיסים בהתאם לקריטריונים כאלה או אחרים, ולאחר שיעטפו דגים עם הכותרות המפוצצות שמבטיחות פיצוי לעצמאים, אותם עצמאים יישארו עם חודשיים של כמעט אפס פעילות שהגיעה לאחר סגירה יזומה של העסקים בהוראת המדינה שמיהרה להורות על סגירה ומתעכבת עיכוב הרסני באישור מועד הפיצוי.
אני מצטער מאוד על כל שכיר שיצא לחל"ת או איבד את משרתו, אבל יש בטור הזה של ד"ר שניר, במיוחד בשל מומחיותו בכלכלה התעלמות גורפת ממפעלי החיים שירדו לטמיון, מהפסדים צבורים של חודשים ארוכים של ירידה בפרנסה לאפס בזמן הקורונה ומיעוט הכנסה בשיעורים שונים לאחר היציאה מהמשבר. ד"ר שניר חוטא ומטעה כשהוא מדווח לנו על רוב של עצמאים המעלימים מס. זה בדיוק כמו להעריך, יש מאין, שבמגזר הציבורי יש רוב מוחלט של אבטלה סמויה בקרב העובדים שלא עושים את העבודה עליה הם מקבלים שכר. האכיפה לגבי מעלימי מס צריכה להיות חסרת פשרות אך במקביל, האשמה גורפת של עצמאים בהעלמת מס נותנת לגיטימציה למדינה להמשיך ולהתעלם מפתרון למשבר המיוחד והנדיר הזה.
* שרון ביידר הוא מנכ"ל קבוצת התקשורת אימפל ומשלם מס כחוק